סיום המחצית הראשונה הגיע וראיתי לנכון להביא את הסיפור הבא שימחיש את ערכה וחשיבותה של המשפחה ברגעי שמחה וברגעי משבר .
"היום בבוקר נתקלתי בזר כשחלף על ידי ברחוב. "אוי, סליחה אדוני" הייתה התגובה שלי.
הוא אמר, "אנא סלחי לי גברתי, לא ראיתי אותך."
היינו מנומסים מאוד, הזר ואני , נפרדנו לשלום וכל אחד מאיתנו המשיך בדרכו שלו.
מאוחר יותר באותו יום, בזמן בישול ארוחת הערב, בני הצעיר נעמד לצדי בשקט ובלי מילה.
כשפניתי לאחור להוציא משהו מהמקרר, כמעט והפלתי אותו. "זוז, אתה מפריע", אמרתי בזעף.
הוא הלך משם והלב הקטן שלו שבור. לא הבנתי באיזה חומרה דיברתי.
אחר כך כשהלכתי לישון, קשה היה לי להירדם.
בעודי שוכבת ערה במיטה, קול שליו בא אלי ואמר: "היום, תוך כדי התמודדות עם זר מוחלט, השתמשת באדיבות בסיסית.
אבל עם המשפחה שאת אוהבת, השתמשת בזלזול.
אם תלכי להסתכל על רצפת המטבח, תמצאי שם כמה פרחים ליד הדלת.
אלה הפרחים שבנך הביא לך.
הוא קטף אותם בעצמו במיוחד עבורך: ורוד, צהוב וכחול. הוא עמד שם בשקט כדי לא לקלקל לך את ההפתעה וחיכה שתסיימי והוא יתן לך אותם במתנה.
את אפילו לא ראית את הדמעות שמילאו את עיניו הקטנות".
לפתע הרגשתי מאוד קטנה, והדמעות החלו לשטוף את לחיי.
קמתי ממיטתי והלכתי למטבח.
ראיתי את את הפרחים שהיו על הרצפה ואספתי אותם.
אחר כך נכנסתי בשקט לחדרו של בני וכרעתי ליד המיטה שלו, "התעורר, ילד קטן שלי, התעורר".
אמרתי: "האם אלה הפרחים שבחרת בשבילי?"
הוא ניגב את עיניו וחייך "מצאתי אותם, על יד העץ.
לקחתי אותם כי הם יפים כמוך. ידעתי שאת תאהבי אותם, במיוחד את הכחול".
אמרתי בדמעות "בני, אני מצטערת מאוד על הדרך שבה התנהגתי היום, לא הייתי צריכה לצעוק עליך ככה".
הוא אמר, "אה, אמא, זה בסדר. אני אוהב אותך בכל מקרה".
אמרתי, "בני, גם אני אוהבת אותך, ואני אוהבת את הפרחים, במיוחד הכחול".
חיבקתי אותו כמו שלא חיבקתי אותו מימיו והוא נרדם כך בידי עם חיוך על פניו.
אם נעזוב מחר את מקום העבודה למשל, יוכלו בקלות להחליף אותנו שם.
אבל לבן משפחה קרוב אין תחליף.
אמא יש רק אחת ואבא יש רק אחד, הילדים הם היצירה הכי גדולה שלנו והאחים הם דם מדמנו.
אנחנו נוטים לשכוח את חשיבות טיפוח הקשר המשפחתי
ושופכים את עצמנו יותר לתוך העבודה, הקריירה, צבירת עוד הון ועוד יוקרה,
בזמן שאנו מזניחים את המשפחה שלנו, או החברים הקרובים שבאמת אוהבים אותנו.
האם אתם יודעים מה הם ראשי התיבות של המילה 'משפחה' באנגלית?
FAMILY = (F)ather (A)nd (M)other (I)i (L)ove (Y)ou
או בעברית, "אבא ואמא, אני אוהב אתכם"
חבקו והעריכו את בני משפחותיכם ואת מי שאוהבים אתכם ורוצים ברווחתכם תמיד.
זה יעשיר את חייכם יותר מכל הון שבעולם." (מתוך בא במייל )
הורים יקרים, זכרו כי זאת רק תעודה והתעודה היא לא הילד, היא רק נייר.
אל תשכחו מה היו החוויות שלכם ,המחשבות שלכם , הרגשות שלכם כאשר קיבלתם את התעודה בעבר.
זכרו מה היו תגובות ההורים שלכם .
חישבו לרגע מה תהיה תוצאת התגובה שלכם .
שאלו את עצמכם מה המסר החשוב ביותר מבחינתכם שיקבל הילד מכם .
מה יאפשר לו לדעת שאתם מקבלים ואוהבים אותו בכל מקרה .
חשוב מאוד ביום כזה ובכלל לשבת עם הילדים לשיחות חיזוק הבהרה והעצמה .
להדגיש את כל החוזקות והכישורים של הילד .
אל לנו להתכחש לחולשות אלא להיות יצירתיים ולמצוא דרכים להיעזר בחוזקות כדי לטפל בחולשות .
שימו לב למילים בהם אתם משתמשים.
חפשו מילים שיקדמו קדימה .
לשתף את הילד ולשאול את דעתו כמו :
מה לדעתך עזר לך להצליח במקצוע הזה והזה ?
מה לדעתך עיכב אותך במקצוע הזה והזה ?
המילה הכי חשובה בחיים היא עירנות .
כאשר אנחנו עירניים למצב אנחנו גם נדע למצוא את הפתרון הנכון באופן יצירתי ביותר.
חיבוק ענק,
דליה אמסלם.
